יומן מסע- מסכמים את יפן 1

38 ימים למסע

התחלנו את יפן בלי לתכנן, פשוט הגענו. מהר מאוד הבנו שהדברים פה שונים. למה? מהרבה סיבות; יפן מאוד מסודרת, אנשים זהב אבל ללא עיגולי פינות. המידע באינטרנט על עונות השנה לא מפרט את המשמעויות. ואנחנו, אנחנו כבר לא רק מירבוס אנחנו שלישה, משפחה. הדברים חייבו אותנו לחשוב ולהגיב מהר לשינויים. אז עצרנו ללמוד את יפן. עד שחשבנו שמשבר גיל ארבעה חודשיים מאחורינו ואז גילינו שכל שבוע בעצם כל יום אמה גדלה ומשתנה ומה שעבד אתמול לאו דווקא יעבוד היום. לא ויתרנו, עשינו שינויים, בחצי דרך לצפון יפן הסתובבנו וירדנו לדרום. את הרכב שהזמנו לחודשיים קיצרנו לחודש. עשינו את ההתאמות הנכונות. וברגע ששיחררנו, דברים טובים התחילו לבוא אלינו. אז היינו; בsendai, ראינו מכירות פומביות של טונות, מירב טעמה קיפוד ים. הינו בTakayma גילינו עיירה קטנה וקסומה. בToyama, במקרה מצאנו פסטיבל אורות משגע שגרם לנו לעצור 3 ימים במקום. בKyoto טיילנו בין מקדשים יפיפיים, נופים מרהיבים ובפעם הראשונה בטיול פגשנו תיירים והרבה. בNagoya נחנו וגילינו סוגים חדשים של ראמן. בTokyo נפרדנו מהרכב ומצאנו עיר תוססת, מגניבה וענקית אך גם לא רועשת וידידותית, וגילפנו טונה עם צדפה. בטבע גילינו צדדים חדשים של יפן, עלינו על הרים מושלגים, שתלנו אורז בשדה, התקלחנו בנהרות קפואים, הינו על גג האלפיים היפנים, ראינו מאות עצי דובדבן פורחים, ישנו באוהל, וגם באוטו בלילות גשומים עם רוחות. התמזל מזלנו וראינו את פוג׳י עירום ללא עננים. וגם זה קרה לנו- שכחנו שאנחנו שלושה ולא שניים. שילמנו על זה בימים ובלילות. הינו עסוקים בלראות ולהוציא את אמה מהאוטו, ולהכניס, וללכת, ולשחות. אחרי רגעים כאלו, אנחנו מדברים על הדברים, לרוב מלווים בדמעות. זה יפה שאנחנו ממשיכים בדרך שלנו ומכניסים אותה אלינו אבל האם אנחנו לא פוגעים בה? האם זה לא בא על חשבונה? כי היא לא מתלוננת, תמיד עם חיוך לכולם, עוברת ידיים לאנשים זרים לכל מי שמבקש תמונה. אז מדברים, לומדים ומפיקים לקחים. ומזכירים אחד לשניה שאנחנו אמיצים.

.