לא חבל?! הם לא יזכרו כלום..
כמה שמענו את המשפט הזה.. זה קשה, דורש מאמץ, מורכב, לוקח זמן להתארגן ולארוז וגם אז לפעמים שוכחים את הדבר הכי בסיסי כמו חיתול או בגדים להחלפה. אז למה בכל זאת לטייל עם תינוק/ת הרבה בארץ ובעולם?
קודם כל גם אנחנו ההורים חלק במשוואה! אנחנו טיילנו ב 40 מדינות לפני אמה, ובלי הפסקה בארץ, אנחנו אוהבים לטייל ואין סיבה להפסיק לעשות את זה גם איתה, להפך!
אז אולי היא לא תזכור את המקומות עצמם אבל תהיו איתנו רגע, תדמיינו שמוח של תינוק שנולד הוא כמו רשת ענקית של קורי עכביש בצבע לבן. ומטרתנו כהורים היא לצבוע כל חוט ברשת הענקית הזו בצבע. בגיל שלוש (ע״פ מחקרים) כל מה שישאר לבן פשוט ימחק. נכון אלו שנים שהם לא יזכרו, אבל הגוף זוכר, ודווקא אלו הן השנים שהכי מעצבות את מי שהם יגדלו להיות.
אז מה זה אומר לצבוע בצבעים?
אולי אמה לא תזכור כל מדינה שביקרנו בה אבל ״אזור הנוחות שלה״ התרחב באופן קבוע. היא מפתחת מיומנויות חברתיות, מרגישה שלל מרקמים, נחשפת לטעמים חדשים, לומדת מהסקרנות הטבעית שלה, שומעת שפות, וחווה אותנו הורים רגועים ונינוחים יותר.
הטבע הוא בופה של גירויים שמרחיב את האופקים והיכולות של הילדים שלנו. מהגינה מתחת לדירה ועד בקתה בהרים האלפים! זה לא משנה אם אנחנו בארץ או בחו״ל. העיקר לצאת לטייל! לגרות את הילדים שלנו בדברים הפשוטים ביותר. להתרגש מפרפר בגינה, להשמיע שירים בכל שפה שרק נבחר.
אחד הדברים הכי מדהימים שאמה לימדה אותנו זה להתרגש מחדש מהדברים הקטנים והפשוטים שנראים לנו ״רגילים״
כדאי להביא לכם את התוכן הכי מעניין ומדוייק לקחנו השראה מתכניה של ג'נט רסטיבו (Jenette Restivo), כותבת ומפיקה ב-National Geographic ומייסדת האתר Childhood by Nature. אנחנו התחברנו לגישה שלה ואתם מוזמנים לקרוא כמובן את הכתבה המקורית כאן.
לא סתם מלא תינוקות נרגעים בטיולים
הטבע מרגיע לכשעצמו.
משחק חושי, גירוי סנסורי-
פעילויות שמפעילות את החושים של הילדים ועוזרות בהתפתחות קוגנטיבית, מוטוריקה עדינה, גסה ועוד. ובתכלס איך זה נראה בטיולים?! הכוונה ללגעת, להרגיש מרקמים- להרגיש גשם על הפנים, שלג קר, שמש חמה, ללוש בוץ או לשחק עם החול.
להריח, לטעום, חגיגה אמיתית! דברים שלא תמיד מתאפשרים בבית.
להביט ולהקשיב-
עם אמה אנחנו מתמללים דברים שאנחנו רואים, חיות, צבעים, מספרים, ומקשרים גם לספרים שלה, כמו התות אדום בספר ״הזחל הרעב״, שפות שמשתנות, מאנשים במקומות בעולם שמדברים עם אמה בשפות השונות.
הטבע מלא באינפורציה חושית שמעשירה את התפתחות המוח של הקטנטנים. לעצור ולהתבונן, כשאנחנו רואים שאמה מתעניינת בכלב או באריה ים בגלפגוס שנמצא לידינו אנחנו עוצרים לתת לה זמן לבחון אותו וממש רואים את הגלגלים עובדים, והקורי העכביש נצבעים.
מחקרים מראים שהגירוי החושי בונה את מערכת העצבים המוחית של התינוק וזה מבסס את היכולת שלהם בעתיד לסיים משימות מורכבות יותר בצורה קלה יותר. רוב הילדים מפתחים את היכולות המוטוריות שלהם עד גיל 5 שהמסה הגדולה ביותר מתרחשת בשנתיים הראשונות של החיים. זמן בטבע עוזר מאוד להתפתחות היכולות. זה יכול להיות גם רק מלהסתכל על ילדים רצים בטבע. הגירויים הם אין סופים. רשת העכביש ענקית!
כן זה דורש יותר מאמץ מלהישאר בבית, ואפשר להתחיל בקטן, לאט לאט לאתגר את המקומות שאליהם מגיעים, את פרקי הזמן וגם את המרחק מהבית. זה מאוורר, גם לנו ההורים וגם להם, זה מייצר הזדמנויות, גירויים ושינוי אווירה, זה מחזק את המערכת החיסונית! החידקים שבחוץ משמעותיים ותורמים למערכת החיסונית הרבה יותר מאשר להשאר בבית ״באזור סטרילי״, ומחזק את הקשר שלנו עם הילדים.
לא פחות חשוב- איך אתם ישנים בלילה אחרי יום רגוע בבית לעומת יום בים? גם התינוקות והילדים שלנו.
אז באיזה צבע חדש ״צבעתם״ היום את הילד/ה שלכם?
החלטנו לעזוב הכל ולטייל עם אמה שלנו כשהיתה בת 4 חודשים. מאז אמה כבר ביקרה ביותר מ- 26 מדינות. שומעת שפות, רואה אנשים בצבעים שונים עם עיניים שונות, ריחות וטעמים שונים, מקומות חיות ועוד. היכולת שלה ״לעבור״ לידיים זרות, לייצר חברויות, לנסות מאכלים חדשים והסקרנות בטבע שלה משגעת.
אז לא, לא חבל לנו שהיא לא ״תזכור״ כלום.
*התוכן מבוסס על חוויות אישיות בלבד, אינו מהווה ייעוץ מקצועי, והשימוש בו הוא באחריות הקוראים בלבד.