איך החלטנו באמצע החיים לעזוב הכל ולטייל בעולם

איך החלטנו באמצע החיים עם תינוקת בת 4 חודשים לעזוב הכל ולטייל בעולם.

לפני שנתיים בערך, מירב ואני דיברנו על העבודות שלנו, מתי נרצה להתחיל לנסות להיכנס להריון והחלומות שלנו לחיים.

מאז הטיול שעשינו 7 חודשים נשאר בנו רצון לעוד טיול ארוך. טיול שגורם לך לשכוח מה היום ומה התאריך כי אין להם משמעות.

אז שמנו לעצמנו דד ליין. אם עד ככה וככה לא נכנס להריון ולא נגיע ליעד שרצינו בעבודות שלנו טסים. ואם כן נכנס להריון בגיל שלושה חודשיים של התינוק/ת אנחנו טסים.

במקביל מירב התחילה תהליך בקורס התפתחות אישית אצל רמי דבורה. @ramidvora

שם למדה על שבירת מנגנונים, לצאת מאזורי הנינוחות (הנוחות) כי הם לא באמת נוחים, ומה באמת מירב רוצה לעשות. התהליך סחף גם אותי שהגעתי גם למספר הרצאות וקורס, דיברנו על זה בבית בלי סוף. וכל התהליך נתן לנו בעיטה בתחת שלא לפחד לצאת ממרוץ החיים ולא לפחד כל הזמן מה יהיה עם פרנסה, שיגרה, חינוך לילדים, איפה נגור, אם נקנה בית או לא וכו. ושאנחנו פשוט צריכים לצאת למסע שלנו ולעשות את מה שאנחנו הכי אוהבים. התחלנו גם יעוץ זוגי אצל שירי הירש @shirizhirsch

מתוך מקום של עוצמה, מתוך מקום של למידה עצמית והעמקת הקשר והתקשורת בנינו. למדנו על הפחדים אחד של השניה, מה עושה לנו טוב אחד אצל השניה, איך לדבר תחושות בלי לתת לצד השני לנחש. ובתוך כל התהליכים האלו מירב נכנסה להריון בטיול שלנו בלפלנד. ברגעים שראו את האושר בעיניים שלנו. החיבור של גוף ונפש.

ואז התחלנו לתכנן, איך ומה יהיה. בהתחלה בבית לבד בלי לספר לאף אחד רק אנחנו. ככה כמה חודשים חושבים, מדברים איך אנחנו יוצאים למסע הגדול.

בדקנו כמה חסכונות יש לנו, ואיזה צעדים כלכלים אנחנו צריכים לעשות והכי חשוב "בנינו" לעצמנו "קבוצת תמיכה". שזה אומר להקיף את עצמך באנשים שאתה רוצה להיות כמוהם, לעשות דברים כמוהם, להצליח כמוהם. מתוך מקום של השראה. אז התחלנו לחפש באינסטגרם ובפייסבוק משפחות שעשו גם משהו דומה, חיפשנו אנשים שמטילים בעולם כדרך חיים ובהם "הקפנו" את עצמנו. כשסיפרנו לחברים ולמשפחות שלנו התגובות היו די צפויות; "חכו שאמה תוולד", "לא חבל לשרוף את כל החסכונות?", "מה עם העבודה?" ובעיקר למה לא לעשות את הצעד. או במילים אחרות, שהפחד משינויים ולצאת מאזור הנינוחות משתק מלצאת ולהגשים את החלום. אנחנו לא התרגשנו כי הינו מוקפים ב"קבוצת תמיכה" שלנו שראינו שזה אפשרי. וכן דיברנו על הפחדים אבל לא נתנו להם להניע אותנו. נתנו רק לחלום שלנו להוביל אותנו. ו5 ימים אחרי שאמה קיבלה את החיסון 4 חודשים שלה ואחרי ייעוץ בטיפת חלב יצאנו להגשים חלום!